Press

מי-טל היא זוכת הפרס הראשון בתחרות האירופאית הבינלאומית ב"סלון לטבע וחי" שהתקיים בדצמבר 2008 בקאן, צרפת. היא זכתה בקטגוריה של פיסול אמנות מודרנית בנושא טבע וחי. כמו כן הביתן הישראלי, בניהולו של האוצר רפי ברביבאי, קיבל את הפרס הראשון היוקרתי בכל התחרות וזכה בגביע (טרופה) האירופאי .מאמר על פסליה מתפרסם בימים אלה, ינואר 2009, במגזין לאמנות "לה גאזט דהזארט" LA GAZETTE DES ARTS, היוצא לאור בפריז וברחבי אירופה. כותב המאמר הוא מבקר האמנות ד"ר ג'ון שארל אשט.

 למדה והשתלמה אצל מספר מורים, יוצרת בעיקר בברזל, ברונזה ואבן. נילי מי-טל לומדת כבר 6 שנים תולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים, בשלוחה שברחובות. מי טל מציגה בארצות הברית ובאירופה בשלוש גלריות באופן קבוע, כולל  תערוכות יחיד. בארץ השתתפה בהרבה תערוכות קבוצתיות וב - 10 תערוכות יחיד. השתתפה בפרוייקטים קבוצתיים כמו- הגלובוסים בשדרות רוטשילד בתל אביב בשנת 2007, הכסאות בפארק רמת גן, פרוייקט התפוזים - ברחובות ובימים אלה  הפעמונים בראשון לציון. מי-טל כיהנה עד שנת 2008 בתפקיד יו"ר ארגון אמני רחובות משנת 2001, וניהלה לסרוגין שלושה בתים מבחינה אמנותית וזאת בנוסף לכל הפעילויות השוטפות האחרות. בתקופה האחרונה נילי מי-טל יוצרת בעיקר פסלי חוצות מעץ, אבן וברזל וחומר  פולימרי. פסליה נמצאים בעיר מעלות, שני פסלים בראשון לציון, שני פסלים ברחובות, פסל אחד בלהבים. שני ספסלים מפוסלים בחולון ובימים אלה נפתח גן ספור בחולון- המכיל תשעה פסלים.  

היא מספרת על עצמה - "חיי תמיד היו שזורים באמנות שלי והספקתי לעשות רבות. הנני אשת קריירה אמיתית- עסקתי תקופה ארוכה בתיאטרון בצד הניהולי הביצועי והכלכלי, היה לי סלון כלות "רוקמת התחרה" אשר היה מאד ידוע. כמו כן עסקתי ביצור אופנה והתמחתי בעבודות יד מיוחדות. מעל לכל אני אמא לשני ילדים מדהימים תמיד אמרתי כי שתי היצירות הגדולות שלי עשויות בשר ודם והם הילדים שלי. כל האמור לעיל מסביר למה לא עסקתי באמנותי במשרה מלאה אלא רק בצורה חלקית, מותו של בעלי מסרטן הביא אותי להכרה שאנחנו אורחים פה. אנו כולנו יודעים זאת אך לא מפנימים, בתקופת המחלה הייתי לצידו כל הזמן, אני ברת מזל כי היה לי בעל נהדר ואהבה מדהימה. לאחר פטירתו התחלתי לפסל בטרוף הגדרתי לעצמי סדר עדיפויות שונה כי הבנתי שמה שלא אעשה עכשיו לא אעשה לעולם.  תמיד כתבתי סיפורי ילדים. ומאחר שאני אוהבת אתגרים  שילבתי בין השנים. אני כותבת את הסיפורים ובהמשך מפסלת את הדמויות ומעצימה אותם. ועדיין אני מרגישה שאני בראשית דרכי".

הפסל הזוכה

קרדיט צילום: רן ארדה

"הפסלת נילי מי טל ניגשת אל היצירה מהזווית הפיגורטיבית. עבודותיה מספרות סיפורים שלמים מלאי הומור מתוך המציאות ובהשראתה. מי טל היא אמנית של החיים, חייה וחיי הסובבים אותה מהווים נקודת מוצא והשראה לנושאים שמעסיקים אותה, נשיות, יחסי נשים – גברים, המיניות האנושית ושימוש בפירות ובירקות לבניית הגוף האנושי. היא לוקחת את הזמין והמיידי עבורה והופכת אותם ליצירות אמנות חינניות ויפות. הפסלים המורכבים מחלקי פרי וירק חינניים ומנסים להגדיר את מהות הגוף, שואלים על מיקום האנוש בקיום הפיזי ומתכתבים באופן חלקי עם יצירותיו של ארכיבולדו אשר צייר פורטרטים המורכבים מפרות ירקות ופרחים. נילי אינה מהססת לבדוק חומרים חדשים עבורה, היא ממשיכה לחפש ולחקור במטרה להגיע אל כלי הביטוי המתאימים ביותר עבור יצירותיה. סדרת פסלים גדולי ממדים מבוצעים בשילובי חומרים של עץ ומתכת מבוססים על כלי נגינה, החל ממצלתיים וכלה בכלי מיתר. כלי הנגינה עברו האנשה מלאי הומור ואהבת חיים מזמינים הפקה של ספר ילדים, ונקוה שאכם בקרוב מאוד הם יופיעו בפורמט זה.

מספר פסלי חוצות של נילי מי טל עומדים בערים שונות בישראל וזוכים לאהבת התושבים. יכולתה האישית לשלב בין האמנותי למעשי הובילה אותה גם ליצירת ספסלים פיסוליים. ספסלים הבנויים מחומרים שונים ומגוונים, כל אחד מהם בעל אישיות עצמאית, וחן משלו תוך כדי שמירת הצד המעשי של היצירה, השימוש הנחוץ בפסל לשם ישיבה עומד במרכז מחשבתה בשלבי התכנון השונים ואינו בא על חשבון הצד האמנותי. פסלי הפירות המשעשעים הפכו לספסלים הכוללים מרכיבים מתוך חיי היום יום, סכום וצלחות בפרופורציות סוריאליסטיות, הדגמים הנוכחיים מתאימים להגדלה לגודל של ספסלי רחוב.

ספסל המורכב מתווי גוף מבוצע בפיברגלס ירקרק הנראה כיציקת ברונזה, בנוי משני גופים אנושיים מתפתלים לפותים במגע איסופי, אשר אחד  מהם הדמות הזכרית מהווה את שטח הישיבה עצמה ואופף את היושבים בקווים מעוגלים מחבקים ואילו הדמות השניה הנשית יושבת ומהווה חברה ליושבים האנושיים, על ספסל זה המשתמש האנושי הופך להיות אלמנט פיסולי בעצמו, ומחובק על ידי היצירה המזמינה – מגוננת, תחושת הגוננות מועצמת על ידי העובדה שמקום הישיבה נמצא בין הדמות הנשית לגברית, והיושב חוזר מבלי משים לתחושות הילדות המוקדמות שלו כשהושב בין הוריו. המשך לספסל זה נמצא כיום בשלבי עבודה מתקדמים וכולל גם שני ילדים המשלימים תבנית משפחתית אנושית מקובלת.

המסע שאליו לוקחת אותנו האמנית מענג ומשעשע. מסע אל נבכי החיים בחיוך גדול, התבוננות מחודשת ורעננה על מצבים יומיומיים, מסע עם חומר צורה ותובנות אישיות של נילי".

                                                                            חנה ברק אנגל

פורסם ב"ידיעות אחרונות" המפתח - כתבה: שולה פרומר - 2.8.2002

לאחר הצלחה בז'נבה

פורסם בגל גפן - עמ' 74, גיליון 485 - 23

מפסלת סיפורים

פורסם ב"ידיעות אחרונות" המפתח - כתבה: שולה פרומר  

פסל מחאה נשי